הם תושבים במדינת ישראל, יש להם תעודות מסע של ירדן וזכות הצבעה ברשות הפלסטינית, אבל אין להם שום ביטחון. מחקר חדש מראה כיצד התפתח המעמד ההיברידי של הפלסטינים במזרח ירושלים מאז סופחה, ומציע ליצור עבורם מעמד חדש: תושבות מוגנת
בשלושת העשורים האחרונים נוספו שמונה התנחלויות ויותר מ–330 אלף מתנחלים, כשליש מהם חרדים. בדיקת "הארץ" מגלה כי בגדה המערבית חיים יותר מ–380 אלף מתנחלים, ויותר מ–40% מהם מחוץ לגושים ■ ההתנחלויות מ-67' ועד היום — תמונת מצב
במלאות יובל לכיבוש חצי האי במלחמת ששת הימים, מציע בית המכירות הפומביות "קדם" למכירה את המברק המקורי ששלח שייקה גביש לרמטכ"ל דאז וכן את הכרוז הראשון שפרסם צה"ל בשטחים
ברגע שמתחיל כיבוש מתחילים יחסי גומלין בין החברה הכובשת לחברה הנכבשת. ובעיקר מתחילה אלימות, לצד רדיפה של ארגוני זכויות אדם וניסיון בלתי־פוסק להצדיק את השהייה המתמשכת בשטחים. מה מעולל הכיבוש לכובש אחרי כל כך הרבה שנים?
ב–70 השנים האחרונות נערך בישראל ניסוי טבעי ביחסי יהודים וערבים. תוצאותיו מדברות בעד עצמן
בן גוריון הבהיר כי הוא בעד אוטונומיה לפלסטינים מחוץ לירושלים וסביבותיה, דליה רביקוביץ' הזהירה מ"סימנים של ימי הביניים" ושבתי טבת דרש מהשמאלנים להתנצל על שזלזלו באמרה "הטובים לטיס" ■ פובליציסטים וסופרים בטורי דעה משנת 1967 על השטחים הכבושים
30 שנים שאני נוסע מדי שבוע לסקר את הכיבוש, מאות כתבות שרובן נחקקו בזיכרוני וכולן ייסרו את מצפוני, כישראלי וכאדם. בחרתי תשע שאינן מרפות: הילדים ההרוגים של חאן יונס, של חברון ושל בית לאהייה; הילדה הנסית מאריה אמן והעציר הנסי לא פחות, עימד סבע. יש עוד 900 כתבות שאינן מרפות כמותן
ככל שהכיבוש נעשה אלים וארוך יותר, פחות ישראלים מתעניינים בו. התמונות שנבחרו מתארות מציאות שהעיתונות כבר לא רוצה להראות - שיש בה פלסטינים
אלה השנים שבהן נולדה שפת הכיבוש: "ערבי" הוא "מחבל", הכיבוש הוא "זמני", המעצר הוא "מינהלי", הכובש לעולם קורבן אומלל וכתיבה על עוולות הכיבוש היא בגדר בגידה. אחרי 30 שנות סיקור, גדעון לוי חוזר לאזורי הדמדומים בגדה וברצועת עזה
רבים ניסו את כוחם בחיבור שם הולם למלחמה ב-1967, בטרם זו קיבלה את שמה. בארכיון יד לוי אשכול נשמרו ההצעות שקיבל ראש הממשלה, כולל כמה מוזרות במיוחד
במלחמת ששת הימים, כשהיה בן 34, כתב טוראי יהושע בר־דיין יומן שפורסם ב"הארץ" והפך אותו לכוכב לרגע. 50 שנה לאחר מכן, כשהוא סב בן 84, הוא חושש שנכדיו ייאלצו לעזוב: "צר לי שיאבדו את מולדתם"
בארבעת ימי המלחמה הראשונים התנגד שר הביטחון נחרצות לפתוח חזית עם סוריה, גם תחת לחץ השרים. מידע מודיעיני שהצביע על נסיגה אפשרית של כוחות סוריים גרם לו לשנות את דעתו ברגע האחרון
במלחמת ששת הימים התחזתה ישראל לקורבן, והצליחה להטעות לרגע את העולם. את מחיר ההצלחה ההיא שילמה שש שנים אחר כך, כשנמנעה מלהיערך למלחמה הבאה מחשש שתואשם בחרחורה
15 קבלנים ירושלמים נקראו בשלהי מלחמת ששת הימים למשימה דחופה: להרוס את השכונה שלרגלי הכותל. 50 שנה אחרי, התגלה סיפורם בזכות מנעול ישן מברזל
50 שנה עברו מאז שישראל כבשה את הגולן, אבל ביקור ברמה מבהיר שיש עדיין עושר עצום של עדויות לנוכחות הסורית: בריכות, מוצבים, מבנים וכמובן שדות מוקשים. סיור בתפאורה הנטושה שנהפכה עם השנים לכמעט שקופה
יוסף מזרחי זוכר את הפחד ממי שנמצא במזרח ירושלים. עבור תמר חן ההפגזות מהגולן היו שגרה וטליה ברץ מקיבוץ ארז עדיין רואה בדמיונה את החפירות, אלה של 67'. תושבי קו העימות של אז מספרים על הגבול שהתרחק בכמה עשרות ק"מ בתוך שישה ימים
ביוני 1967 הוקמה ועדת מנכ"לים לנהל את החיים האזרחיים בשטחים. הפרוטוקולים שלה מלמדים על תוכנית להקמת כור גרעיני בגדה ומגלים איך דחפו את פלסטינים החוצה
מסמכים שחושף ארכיון צה"ל ממלחמת ששת הימים מגלים מה עמד מאחורי ההחלטה לשלוח דווקא את הצנחנים להילחם, כיצד התמודדו הכוחות עם ריבוי הנפגעים ומה חשבו המנהיגים על עתיד השליטה בפלסטינים ■ עם זאת, גם 50 שנה אחרי, חלקים רבים נותרו חסויים
הרבה מאמרים ומחקרים נכתבו על בעיית השטחים בעשורים שחלפו מאז כיבושם. אך רק מעטים היו נוקבים וצלולים כמו מודעה אחת, בת 52 מילים, שפורסמה זמן קצר אחרי המלחמה
השוואה בין הצילומים מקיץ 1968 לזה של היום מלמדת על העיר ולא פחות מכך על מקבלי ההחלטות שעיצבו אותה: הירוק הוחלף בבטון ובאספלט
החרדה היא שעמדה ביסוד ההתנהלות הישראלית בירושלים מאז איחודה. היא גם זו שמביאה לעיוות נשמתה של העיר וצורתה עד עצם היום הזה
היציאה מהחומות, איך באמת קוראים לכיכר החתולות ועוד. בדקו עד כמה אתם מכירים את בירת ישראל
פסקאות שלמות מהמסמכים שפורסמו אתמול צונזרו, כולל קטעים גלויים לכל, שאף מופיעים באתר ארכיון צה"ל. בדיקת "הארץ" העלתה כי בין היתר צונזרו קטעים העוסקים במידע מודיעיני ישן ובזכויות אדם
ב–1965 החליט מלך ירדן להקים לעצמו ארמון קיץ על גבעה במזרח ירושלים. כעבור שנתיים כבש צה"ל את המקום והעבודות הופסקו. מאז עומד שלד הבניין בשיממונו, בגלל מעמדו הפוליטי הרגיש של האתר
לא לחינם חיכתה המדינה 50 שנה עד חשיפת הפרוטוקולים של 1967. מעניין יהיה לעיין בעוד יובל בפרוטוקולים של הממשלה הנוכחית, ולראות מה נתניהו ובנט חשבו על הסוגיות שמעסיקות אותנו מאז ועד היום
בבית צפאפה לא מדברים על כיבוש, באבו תור קל להבחין היכן גרים יהודים והיכן ערבים וברחוב נעמי קיס אפשר לראות את הגבול, בסרט אדום. 50 שנה לאחר ש"נמחק" הקו הירוק ממפות ירושלים, יצאנו למסע במסלולו
התמונות, שצילם רוני פירר, יוצגו בשבוע הבא במוזיאון מגדל דוד בירושלים לרגל 50 שנה לאיחודה של העיר. "מישהו אמר לחיילים - תוציאו אבן אבן עד שיהיה חור", נזכר הצלם
ערב מלחמת ששת הימים חששה ישראל מפני כיבוש אילת ופלישה לתל אביב, אך החרדה הקיומית התחלפה מהר באופוריה ובהצעות להגיע עד ביירות. פרוטוקולים של דיוני הממשלה מאותם ימים, שמפרסם היום ארכיון המדינה, חושפים את הוויכוח שהתלקח מאוחר יותר בין השרים סביב שאלת השטחים הכבושים, ואת ההצעה להעביר את הפלסטינים לברזיל
ביוני 1967 היה עוזי בנזימן כתב "הארץ" בירושלים וסיקר את איחוד העיר. 50 שנה אחרי הוא חוזר לניצני המרי נגד הכיבוש ולשיחה עם אלוף הפיקוד, שהבטיח, "פה לא תהיה התנגדות מזוינת"
למול צעדת הדגלים של הציונות הדתית שעוברת בעיר העתיקה, יתקיימו השנה למעלה מ-80 אירועים שונים במטרה לקדם אג'נדה פלורליסטית ולחגוג את המגוון החברתי בעיר
במהלך סידור אוספיה גילתה שוש חבס, ראש הלשכה של שני הרמטכ"לים הראשונים, מכתבים אישיים ששלחה לה ההיסטוריונית ברברה טוכמן לאחר ביקורה בישראל במלחמת ששת הימים. במאמרים שכתבה בעקבות הביקור, טוכמן לא רק ניתחה את המהלכים הצבאיים של צה"ל אלא גם רמזה על שורשי האיוולת
רב המכר "מלכוד 67" סובל מליקויים קשים ובראשם יצירת סימטריה מופרכת בין האיום הוודאי שמתאר השמאל, לאיום הטקטי שמתאר הימין. התוצאה: המחבר, מיכה גודמן, שספרו ספוג באידיאולוגיה ימנית, מפספס את האיום הקיומי האמיתי על ישראל. אהוד ברק בטקסט שהוא הרבה יותר מביקורת ספר
