רשות המסים נגד רשות ההגבלים - בקרב על עתיד הקניות מחו"ל באינטרנט

האם בקרוב נוכל להזמין יותר מוצרים מחו"ל — מבלי לחשוש שנעבור את תקרת הפטור ממס? אם שואלים את הממונה על ההגבלים, מיכל הלפרין, התשובה חיובית. ואולם בדרך ניצב מחסום משמעותי בדמות רשות המסים, שבימים אלה ממש מבקשת לבטל לחלוטין את הפטור ממע"מ — ולגבות מכס על מרבית המוצרים שישראלים מזמינים מחו"ל.

ברשות ההגבלים העסקיים ממליצים להעניק פטור מלא ליבוא אישי מחו"ל, כאמצעי להגברת התחרות במשק. הפטור ממס כולל מכס, מע"מ ומס קנייה. המלצות הרשות הוגשו לצוות בין־משרדי שדן בהגברת היבוא האישי, בראשות שירה גרינברג, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר.

אחת ההמלצות החשובות שבוחן כעת הצוות היא הגדלת הפטור ממכס על יבוא אישי, מ–75 דולר כיום למאות דולרים. בנוסף, הוועדה דנה בריכוז כלל המידע הנוגע ליבוא אישי והנגשתו לצרכנים, לצד פישוט ההליכים הכרוכים ביבוא אישי. כמו כן, תיקבע הגדרה ברורה ליבוא אישי.

הרשות המליצה להפנות משאבים להקמה והפעלה של מרכז לו��יסטי חדש שירכז הזמנות מיבוא אישי ויפעיל מערך הפצה ארצי. לפי הרשות, מרכז כזה יתחרה בדואר ישראל ויאפשר לפתור את "פקק" החבילות מחו"ל שתקועות כיום בדואר. ברשות אומרים גם כי שיתוף פעולה בין חברות שילוח שונות יוכל לתרום להורדת מחירים, וכי הם מוכנים לפעול לאישור מיזוגים מסוג זה.

הממונה על ההגבלים, מיכל הלפרין, הבהירה כבר עם כניסתה לתפקיד כי היא מתכוונת להתמודד עם הריכוזיות במשק באמצעות הגדלת היבוא ככלי פעולה מרכזי.

חבילה עוברת - בקושי

אם אתם כבר שמחים על ההצעות של רשות ההגבלים ומתכננים להגדיל את היקף הרכישות שלכם מאתרי אינטרנט בחו"ל — כדאי שתעצרו. בזמן שברשות ההגבלים מתכננים להגדיל את הפטור ממס על יבוא אישי, ברשות המסים עובדים בימים אלה על מסמך שבו מוסבר מדוע יש לבטל לחלוטין את הפטור ולגבות מע"מ עבור כל חבילה מחו"ל, ללא קשר לשווייה.

ברשות המסים מתבססים על עבודה שביצעה רשות המכס האירופית, שבה נטען כי הפטור ממס דווקא פוגע בכלכלות המדינות ויש להורידו לאפס. לטענת רשות המסים, המדינות משלמות מחיר על הפטור — סגירת עסקים, פיטורי עובדים ואובדן מסים. ברשות מביאים כדוגמה את אוסטרליה, שבה הוחלט לבטל בשנה הקרובה לחלוטין את הפטור — שחל עד כה על יבוא אישי של מוצרים בשווי הנמוך מ–761 דולר.

רשות המסים ורשות ההגבלים מייצגות רק שניים מתוך שלל האינטרסים הכרוכים בנושא היבוא האישי: מצד אחד ניצבים התומכים בהעלאת תקרת הפטור (ארגוני צרכנים, דואר ישראל, חברות שילוח, קמעונאיות אינטרנט מחו"ל), הטוענים כי הדבר יטיב עם הצרכנים, יגביר את התחרות ויפחית את יוקר המחיה בישראל. הם סבורים כי רמת המחירים בישראל גבוהה לעומת הממוצע במדינות המפותחות, וכי תקרת הפטור ממס נמוכה (75 דולר, שהם כ–270 שקל), בעוד שבמדינות OECD תקרת הפטור הממוצע היא 200 דולר (720 שקל); בארה"ב 800 דולר (2,848 שקל); וברוסיה — 1,000 יורו (4,270 שקל).

מן העבר השני ניצבים המתנגדים: רשות המסים, איגוד לשכות המסחר, בעלי הקניונים ומפעילי המרכזים המסחריים. אלה טוענים כי הזמנת מוצרים באינטרנט מחו"ל גורמת לירידה במכירותיהם וכי קיים אי־שוויון בנטל המסים. המתנגדים מאיימים כי העלאה של תקרת הפטור תוביל לפגיעה קשה בעסקים בישראל.

כך למשל אמר אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, על עמדת רשות ההגבלים: "אפשר גם להמליץ שרכישות עד לשווי של 5,000 דולר יהיו פטורות כליל ממס ומחוקיות היבוא, ועל ביטול דרישות לביצוע בדיקות המבטיחות את בריאות ובטיחות הציבור; על הפחתת מסים בהיקפים גדולים ובניית מרכזים לוגיסטיים שיקלטו ביעילות את זרם החבילות שיציף את ישראל ביבוא אישי — אבל השאלה היא מה תהיינה התוצאות וההשלכות של יישום מדיניות זו על המגזר העסקי ועל התעסוקה".

בחמש שנים: עלייה של 20% בקניות באינטרנט

העלאת תקרת הפטור ממס היא נושא רגיש, בשל ההשלכות הרוחביות שיש לו על הכלכלה הישראלית ובעיקר בשל סכומי הכסף האדירים הטמונים בהחלטה כזו.

בחמש השנים האחרונות חלה צמיחה של כ–20% בהוצאות הישראלים על קניות באינטרנט. לפי נתוני חברת התשלומים באינטרנט פייפאל (PayPal), ב–2016 הוציאו הישראלים 11.8 מיליארד שקל על קניות ברשת, וב–2017 צפוי מספר זה לעלות ל–14 מיליארד שקל — גידול של כ–18%.

הצוות הבין־משרדי שדן בסוגיה מורכב מנציגים של רשות המסים, רשות ההגבלים, משרדי הכלכלה, התחבורה, התקשורת, הבריאות, האנרגיה ומשרד ראש הממשלה. לצוות לא ניתנה הסמכות לקבל החלטה בנושא הפטור ממס, אך הוא אמור לגבש דרכים להסרת חסמים רגולטוריים על היבוא האישי.

הצוות מבקש ליצור הגדרות ברורות באשר ליבוא אישי — משום שרק מה שיוגדר יבוא אישי יהיה זכאי לפטור ממכס וממע"מ. בין השאר, הצוות יגדיר מהי כמות סבירה של מוצרים במשלוח של יבוא אישי; הקמת "מסלול ירוק" שבו מוצרים לא יצטרכו לקבל את אישור המכס; וכן הפחתת הרגולציה ביבוא מוצרי תקשורת או חלפים לכלי רכב.

לדברי מקור המקורב לצוות, "יותר מהעלאת תקרת הפטור, חשוב להפחית את הרגולציה העודפת בתחום ולהגדיר כללים פשוטים יותר. בישראל יש רגולציה נוקשה ולצרכנים פרטיים אין את הידע שיש ליבואנים מנוסים. למשל, הם לא יודעים שהזמנת תוסף תזונה כרוכה בקבלת אישור ממשרד הבריאות — ושהזמנת מקלדת אלחוטית כרוכה באישור משרד התקשורת. כאשר מוצרים כאלה מוזמנים ומתעכבים במכס, הצרכנים עלולים להידרש לשלם מאות שקלים כדי לשחרר אותם, ופעמים רבות אלה סכומים גבוהים יותר ממחיר המוצר שהוזמן".

הקלות ביבוא אישי של תוספי תזונה

הצוות הבין־משרדי כבר רשם לזכותו שני הישגים. הראשון נוגע לשחרור חסם שהציב משרד הבריאות: אתמול נכנס לתוקף הליך שחרור פשוט ונטול אגרות ליבוא אישי של מוצרי מזון. כעת ניתן להכניס לישראל מזון בכמות של עד 15 ק"ג (אך לא יותר מ–5 ק"ג למוצר אחד); בתוספי תזונה ארוזים מראש יהיה מותר לייבא 15 פריטים, אך לא יותר מ–5 פריטים לתוסף תזונה מסוג אחד.

ההישג השני של הצוות היה הסרת חסם שהציב משרד התחבורה: בעקבות עבודת הצוות, הוחלט לצמצם את רשימת המוצרים לרכב הדורשים אישור מיוחד ליבוא אישי — מ–20 אלף מוצרים ל–70 מוצרים בלבד.

הצוות אמור לגבש המלצות והצעות מסוג זה באשר לחסמי יבוא הנוגעים למשרדי ממשלה נוספים, ולהגיש את המלצותיו לשר האוצר, משה כחלון - שיכריע אילו המלצות ליישם ואילו לדחות. בסופו של דבר, כחלון יוכל לקבל החלטה ולבצעה לבדו — כפי שעשה ב–2012 שר האוצר דאז, יובל שטייניץ, כשחתם על צווים שהעלו את תקרת הפטור ממס מ–50 דולר ל–75 דולר.

לדברי מקור במשרד האוצר: "כולם מוציאים מסמכי עמדה ועושים רעש — אך הוועדה מונתה על ידי שר האוצר. היא תמליץ — והוא זה שיחליט בסוף".

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, אמר אתמול כי ״קידום יבוא מקביל ויבוא אישי נועד להקטין את הריכוזיות, בעיקר על ידי היבואנים הבלעדיים, במטרה להגביר את התחרות ולהוריד את יוקר המחיה. בעניין היבוא האישי, נקדם צעדים שיביאו בחשבון את הגברת התחרות, תוך שימת דגש על העסקים הקטנים והבינוניים״.