בתוך ארבע שנים: הכנסות בתי החולים מתיירות רפואית נחתכו ביותר מ-50%

בכנסת דנים בלהט בחודשים האחרונים בחוק שאמור להסדיר את התיירות הרפואית בישראל, אך נתונים עדכניים שמפרסם היום (ה') מרכז המחקר והמידע של הכנסת מראים כי התיירות הרפואית בישראל נמצאת בתהליך דעיכה מתמשך: 2016 היתה שנת שפל בהכנסות בתי החולים מתיירות רפואית: הכנסות בתי החולים הממשלתיים בשנה זו הגיעו ל- 151 מיליון שקל בלבד - פחות מחצי מההכנסות ב-2013. סך כל הכנסות בתי החולים הממשלתיים מתיירות רפואית מ-2012 ועד סוף השנה שעברה הגיע ל-1.2 מיליארד שקל.

עוד עולה מהדו"ח, שכתבה החוקרת פלורה קוך דבידוביץ', כי שלושת בתי החולים הממשלתיים הגדולים שיבא, איכילוב ורמב"ם אחראים על 90% מהכנסות המוסדות הרפואייים הממשלתיים מתיירות רפואית.

בית החולים הממשלתי שספג את הירידה הדרמטית ביותר הוא שיבא בתל השומר, שהכנסותיו מתיירות רפואית נמצאות במגמת ירידה מתמדת מ-2012, בה היו הכנסותיו 130 מיליון שקל עד ל-2016 שבה הגיעו הכנסותיו ל-41 מיליון שקל בלבד - פחות משליש משנת השיא.

בבתי החולים של הכללית התמונה דומה: בשנים האחרונות ירדו הכנסות בתי החולים של הכללית מכ-80 מיליון ב-2013 ל-47 מיליון שקל ב-2016. סך הכנסות הכללית מתיירות רפואית מ-2013 ועד סוף 2016 היה 276 מיליון שקל. בתי החולים המרכזיים בתחום התיירות הרפואית בכללית הם בילינסון ושניידר לילדים.

הסיבה המרכזית לירידה בהיקף התיירות הרפואית בישראל היא השינויים בשער הרובל הרוסי שהופכים את ה"חבילה" כולה ליקרה יותר עבור התייר הרוסי,  וכן התחרות שקיימת בתחום התיירות הרפואית מצד מדינות מתחרות.

מה שנותר בגדר תעלומה לא פתורה, הוא מספר התיירים הרפואיים שהגיעו עד היום לישראל. נכון להיום, אין נתון רשמי על מספרם המדויק של התיירים הרפואיים בישראל. למרות בקשות חוזרות ונשנות של מרכז המידע והמחקר ושל משרד הבריאות - חלק מבתי החולים הממשלתיים, ובהם איכילוב ושיבא שאחראים יחד עם 75% מהפעילות בענף - לא העבירו נתונים מספריים. 

הנתונים נאספו לצורך הדיון שהתקיים היום בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בהצעות החוק להסדרת תחום תיירות המרפא בישראל. בעוד שבמערכת הבריאות יש יחס דואלי ומסויג לתחום התיירות הרפואית, במשרד התיירות, באופן מסורתי, ניסו לעודד מאד את התיירות הזו. במשרד התיירות אף ביצעו סקר שגילה כי התייר הרפואי מוציא בישראל יותר כסף מכל תייר אחר, גם אם לא לוקחים בחשבון את ההוצאות הרפואיות שלו: ההוצאה הכספית הממוצעת של תייר רפואי ב-2014 הייתה 1,936 דולר - הגבוהה ביותר מבין כל הקטגוריות.

מדובר במקור הכנסה חשוב לבתי החולים — כסף "חדש" מחוץ למגבלות התקציביות הנוקשות שהם פועלים בתוכן. עם זאת, התחום רווי בעיות קטנות וגדולות, החל בטענות לפגיעה בחולים הישראלים בשל העדפת התיירים ותחרות על משאבים חסרים ומצומצמים ברפואה הציבורית, ועד פרסומים על ניצול לרעה של חולים מחו"ל במצוקתם — אם בהבאת חולים סופניים לטיפולים חסרי סיכוי בישראל רק בשל בצע כסף, ואם במקרי שרלטנות וסחיטת כספים מתיירים שמגיעים לישראל ומוצאים עצמם "לקוחות שבויים" בידי הסוכן ובית החולים שאליו הגיעו.

למרות הוויכוח הער והיקפה של התופעה, עד כה לא נעשתה כל הסדרה של תחום התיירות הרפואית בישראל והוא פרוץ כמעט לחלוטין — כל אדם יכול להיות סוכן תיירות, בתי חולים אינם מוגבלים מבחינת היקף התיירים שהם רשאים לקלוט, ומבנה התמריצים לרופאים בעבור טיפול בתיירים רפואיים אינו מפוקח.